ניתוח רצועה צולבת

ניתוח רצועה צולבת אינו דחוף, אבל בתקופת הזמן עד לניתוח חשוב להשיג טווח מלא של הברך ולשמור על השרירים מסביב לברך חזקים. יש להימנע מספורט עם שינויי כיוון ולעסוק בספורט ב"קו ישר" כמו אופניים. עם זאת, אם יש נזקים נוספים בברך כמו קרע מניסקוס שמפריע לתנועת הברך או שמתאים לתיקון, יתכן והמנתח ימליץ על ניתוח מוקדם יותר מהמתוכנן. 

ברוב המקרים קרע צולבת הוא קרע מלא והיכולת של הרצועה להחלים מאוד מוגבלת. אחת מהסיבות ליכולת הירודה היא שהרצועה היא בתוך המפרק ובמפרק יש נוזל באופן טבעי. הנוזל הזה סובב סביב הרצועה הקרועה ומונע החלמה שלה. לעיתים, הרצועה מצטלקת ומאפשרת מידה מסוימת של יציבות, אך ברוב המקרים היא מצטלקת לא למקום ממנו נקרעה ולכן הופכת את הברך ללא יציבה. קרעים חלקיים נדירים יותר, אבל בקרעים כאלה הברך יכולה להישאר יציבה ואז ניתן להימנע מניתוח רצועה צולבת.  

אין לנהוג לאחר הניתוח לפחות ל- 6 שבועות. זאת כיוון שהרגל צריכה להיות מסוגלת להגיב מהר והחוזקה על דוושת הבלם לכל מקרה חירום שבדרך. אם הברך המנותחת היא השמאלית ניתן להתחיל לנהוג לאחר 3 שבועות ברכב אוטומטי. 

לאופניים ושחיה- ניתן לשוב 6 שבועות מהניתוח. ריצה כ- 3 חודשים מהניתוח. חזרה לספורט עם סיבובים, חיתוכים ושינויי כיוון של הברך- רק לאחר 8-12 חודשים.

הסיבוכים קשורים לטכניקה הניתוחית ולשתל בו משתמשים. סיבוכים שיתכנו לאחר ניתוח רצועה צולבת הם: זיהום באזור הניתוח- סיכון נמוך מאוד לכך, דימום- ניתן לראות סימנים כחולים ואדומים לאחר הניתוח סביב הירך, הברך והשוק, ירידה בתחושה בעור סביב הצלקות ובשוק שיכולה להיות זמנית או קבועה, קרע חוזר של הרצועה הצולבת או תלונות של חוסר יציבות, טווח תנועה לא מלא של הברך. ישנם עוד מספר סיבוכים נדירים וכן סיבוכים שקשורים בטכניקה הניתוחית ובשתל בו ישתמשו, שהמטופל ישמע עליהם מהמנתח בעת הביקור במרפאה.