מנתח ברך מומלץ
לעיתים קרובות מכונה הגוף האנושי "המכונה המופלאה", ואין ספק, כי במובנים מסוימים, אופן פעולתו של הגוף והשילוב המושלם שבו פועלות
בית » אורטופד מומחה למרפק » לחץ על עצב אולנרי
העצב האולנרי הוא אחד משלושת העצבים המרכזיים ביד. הוא יוצא מהצוואר ויורד לאורך היד עד לאצבעות. לאורך המסלול ישנם מספר אזורים בהם הוא יכול להידחק על ידי רקמה שסביבו. המקום הנפוץ ביותר ללחץ על העצב האולנרי הוא בחלק הפנימי של המרפק1. באזור זה העצב האולנרי עובר בתעלה של רקמה שנקראת התעלה הקוביטלית (Cubital Tunnel). לחץ על העצב באזור זה נקרא תסמונת התעלה הקוביטלית (Cubital Tunnel Syndrome). העצב מאוד קרוב לעור כשהוא עובר בתעלה ולכן חבלות במרפק גורמות לנו לתחושה לא נעימה לעיתים באצבעות, כמו מעין שוק חשמלי. מעבר למרפק, העצב האולנרי עובר מתחת לשרירים בצד הפנימי באמה ונכנס לכף היד דרך תעלה נוספת שנקראת תעלת גויון (Guyon’s Canal). העצב מאפשר תחושה לזרת ולחצי מהקמיצה. הוא גם שולט על שרירים רבים באצבעות שעוזרים בתנועות עדינות ושולט על שרירים גדולים יותר באמה שמשפרים את האחיזה שלנו עם היד בעצמים.
למטופלים עם היסטוריה של שבר או פריקה במרפק, שחיקה של הסחוס במרפק, נפיחות ותנועות חוזרות של כיפוף המרפק יש סיכוי גדול יותר לפתח לחץ על העצב האולנרי במרפק1. סיבות נוספות ללחץ על העצב1:
לסובלים מתסמונת התעלה הקוביטלית תלונות על נימול בזרת ובקמיצה בעיקר בלילה, אך גם בכיפוף של המרפק כמו בזמן דיבור בסלולרי או בנהיגה1. תלונה נוספת יכולה להיות חולשה באחיזת עצמים עם כף היד. במצבים קשים וכאלו שסובלים כבר זמן רב תיתכן ירידה בנפח השרירים בכף היד. מצב זה לא הפיך ולכן חשוב לפנות לאורתופד מומחה אם ההפרעה קשה או שנמשכת מעל חודש וחצי.
שינויים קלים שניתן לעשות בכדי לשפר את המצב: להמנע מפעולות בהן המרפק מכופף לזמן ארוך, בשימוש במחשב יש לדאוג שהכסא לא נמוך מדי ושהמרפק לא נשען על משענת היד1. יש להימנע מלהישען על המרפק, למשל בנהיגה עם יד הנשענת על החלון. יש להשאיר את המרפק ישר בזמן שינה- לעטוף אותו עם מגבת כשהיד ישרה לפני שהולכים לישון.
אם השינויים שנכתבו למעלה לא עוזרים, יש לפנות לאורתופד מומחה בכדי לבדוק האם אכן הבעיה היא לחץ על העצב האולנרי. יתכן שהרופא ייעזר בצילומי רנטגן ובדיקות של הולכה עצבית1. בדיקות הולכה עצבית בודקת מדדים מסוימים שמרמזים האם העצב "סובל" או לא. הבדיקה נעשית על ידי גירוי העצב במקומות שונים ובדיקת התגובה.
ברוב המקרים אם אין דלדול בנפח השרירים ביד, הרופא ימליץ על ניסיון טיפול לא ניתוחי. טיפול זה כולל כדורים נוגדי דלקת להורדת כאבים ותגובה מקומית במרפק, סדים- בעיקר ללילה ששומרים על המרפק ישר1. ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה בהחלט יכולים לתרום לשיפור מצב המטופל1.
אם הטיפולים הללו לא עזרו, הרופא ימליץ על טיפול ניתוחי לשחרור העצב האולנרי בגובה המרפק1. בחלק מהמקרים יש צורך להעביר את העצב ממקומו מאחורי ה- 1Medial Epicondyle. הניתוחים הללו נעשים במסגרת ללא אשפוז בדרך כלל והמטופל יכול להשתחרר לביתו כמה שעות לאחר הפעולה. בזמן השיקום, כדאי להפעיל את המרפק בעזרת פיזיותרפיה מתאימה1. תוצאות הניתוח בדרך כלל טובות, אך יתכן שייקח זמן עד שהמטופל ירגיש את התוצאה הסופית1. זאת בעיקר אם העצב סבל מאוד ולאורך זמן ובעקבות זאת ההתאוששות שלו תהיה איטית.
1 V. M. Wolfe, M. P. Rosenwasser, P. Tang. “Entrapment Neuropathies of the Arm, Elbow, and Forearm” in “DeLee & Drez's Orthopaedic Sports Medicine– 4th Edition”, M. Miller, S. Thompson (Saunders, 2015) Vol. 2, Chapter 67
לעיתים קרובות מכונה הגוף האנושי "המכונה המופלאה", ואין ספק, כי במובנים מסוימים, אופן פעולתו של הגוף והשילוב המושלם שבו פועלות
כשאנחנו חושבים לעומק על התפקיד הנכבד שממלאים מפרקי גופנו (ובמיוחד, מפרקי הרגליים, הנושאים את כל משקל הגוף) בפעילות היומיומית שלנו,
גיד האכילס, בדומה לשאר הגידים, מחבר בין עצם לשריר. במקרה זה, הגיד מחבר בין שריר הסובך (Musculus gastrocnemius – השריר
לקביעת פגישה במרפאתו הפרטית של ד״ר לי יערי בתל אביב, השאירו פרטים ונחזור בהקדם
*הייעוץ ניתן באופן פרטי. ניתן לקבל החזרים מביטוחי הבריאות הפרטיים, בהתאם לתנאי הפוליסה