גיד האכילס, בדומה לשאר הגידים, מחבר בין עצם לשריר. במקרה זה, הגיד מחבר בין שריר הסובך (Musculus gastrocnemius – השריר החזק והגדול הממוקם בחלק השוק האחורי ומקנה לשוק את צורתו) ושריר הסוליה (Musculus soleus שריר שטוח ורחב הממוקם בחלק האחורי של השוק) לעצם העקב (Calcaneus – העצם הגדולה שצורתה היא המעצבת את צורת העקב). גיד אכילס מתחיל את דרכו, בערך, באמצע אחורי השוק והוא יורד למטה לעקב, תוך שהוא הופך לצר (רוחבו המינימאלי הוא 4 ס"מ) באזור הממוקם סמוך לאחיזתו בעצם העקב – העצם היוצרת את צורתו של העקב האנושי.
גיד אכילס מכוסה ברקמת חיבור של העור, ובשל עוביו (כאמור, הוא הגיד העבה ביותר בגוף) הוא בנוי להיות מסוגל לשאת גם עומסים גדולים (למשל, עד לפי 3.9 ממשקל הגוף בהליכה ועד לפי 7.7 ממשקלו של הגוף בריצה). אספקת הדם לגיד אכילס מגיעה, ברובה, מהעורק הטיביאלי האחורי, אולם גם מהעורקים הנוספים שבאזור.
גורמים להתרחשות קרע בגיד אכילס
קרע בגיד האכילס עלול להתרחש בעקבות דלקת קודמת בגיד (המחלישה אותו וגורמת לכך שלא יהיה מסוגל לעמוד גם בעומס שבו הצליח לעמוד בעבר), כתוצאה מחבלה ישירה למקום (בין אם היא כוללת קרע חיצוני בעור ובין אם לאו), וגם כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת ללא ביצוע הכנה מקדימה באמצעות מתיחות וחימום.
תופעה מוכרת נוספת העלולה לגרום לקרע בגיד האכילס היא תופעת "מתאמני הסופ"ש" – אנשים, לרוב בגילאי ה-30-50 לחייהם, שבמהלך כל ימות השבוע אורח חייהם הוא יושבני וחסר כל פעילות גופנית, ואילו בסופ"ש הם מנסים "לפצות" על כך בפעילות גופנית מאומצת ואינטנסיבית. אנשים אלה סובלים מרשימה ארוכה של פגיעות אפשריות, שביניהן – קרע בגיד האכילס נמצא במקום גבוה למדי.
אבחון של קרע בגיד האכילס
בדיקת האולטרסאונד תהיה הכלי המקצועי שבאמצעותו ניתן לתת אבחנה ברורה וחד-משמעית האם המדובר בקרע בגיד. אולם, לפניה ולפני ההגעה לרופא, ישנן דרכים נוספות בהן תוכלו לבדוק באופן עצמאי האם יתכן כי המדובר בקרע:
- תחושת נוקשות באזור הגיד
- שטף דם באזור הקרסול (בעיקר בחלקו האחורי)
- קושי לעמוד על קצות האצבעות
גם אם, על פי "בדיקתכם" העצמאית, אתם בטוחים לגמרי כי לא המדובר במצב של קרע בגיד אכילס, מומלץ לגשת ולהיבדק, מכיוון שיתכן והמדובר בדלקת בגיד – מצב שהוא, אמנם, קל יותר לטיפול, אבל, גם הוא מצריך התייחסות מקצועית.
סוגי הפגיעה השכיחים בגיד אכילס
כל מאמץ ממושך הכרוך בהפעלת עומס על גיד אכילס עלול לגרום לפגיעה בו.
דלקת בגיד אכילס
ברמה הכרונית והמתמשכת, סוג הפציעה השכיח ביותר הוא דלקת בגיד האכילס, שעלולה להיווצר כתוצאה מפעילות גופנית ממושכת ומאומצת. שכיחות דלקת בגיד אכילס בשל מאמץ מתמשך נעה בטווח שבין 7%-9% מהמקרים. בנוסף לה, עלולים להיווצר מצבי דלקת הנגרמים בשל גירוי / לחץ נקודתי ומקומי על הגיד (למשל, בשל שימוש בנעל הלוחצת, נקודתית, על הגיד). המצב יוגדר כ"כרוני", כאשר תסמיני הדלקת וההגבלות בתנועה הפיזית נמשכים אל מעבר ל-6 שבועות ממועד הופעתם.
הגורמים לדלקת
את הגורמים מגבירי הסיכון להיווצרות דלקת בגיד אכילס ניתן לשייך לגורמים הפנימיים (הקשורים לנתונים כמבנה גופו של האדם או מצבו הגופני) ולגורמים החיצוניים.
בגורמים הפנימיים יהיו מקרים המתייחסים לכפות רגליים שטוחות מהרגיל או לקשת אורכית שהיא גבוהה יותר מהרצוי, לציר הקרסול שפונה החוצה / פנימה באופן חריג מהרגיל וכן הלאה. אף אנשים המתמודדים עם בעיות באספקת הדם (כדוגמת חולי סכרת או אנשים עם בעיות מאובחנות בכלי הדם) עלולים להיות בסיכון מוגבר להתפתחות דלקת בגיד זה.
בגורמים החיצוניים המוכרים לדלקת גיד אכילס ניתן להתייחס לנעילת נעליים שאינן מתאימות, לשיטות אימון בלתי מאוזנות, לעשיית כושר ללא הדרכה מספקת וכד'.
טיפול בקרע גיד אכילס
כל קרע בגיד אכילס מחייב התערבות רפואית, אולם סוג הטיפול (שמרני או ניתוחי) ייקבע, אך ורק, על ידי הרופא המטפל בהתאם לנסיבות הפרטניות של המטופל.
במקרים מסוימים, יבוצע קיבוע של האזור לתקופה ארוכה, המטופל יצויד במשככי כאבים ובהנחיות למנוחה מרובה, במקרים אחרים – יומלץ על ניתוח שמטרתו החזרת הגיד לתפקודו התקין. אחד הפרמטרים לקביעת הטיפול היא רמת התפקוד טרם קרות הפציעה.
הצלחת כל סוגי הטיפולים הקיימים תלויה בהקפדה על הוראות הרופא המטפל ובטיפולי שיקום ופיזיותרפיה שמטרתם החזרת טווח התנועה והתפקוד של הקרסול לאחר הטיפול.
ד"ר לי יערי – אורטופד ספורט מנתח מומחה לפציעות ספורט
בזכות ניסיונו הרב בתחום האורטופדיה הכירורגית מצליח ד"ר יערי להשיב את מטופליו לשגרת חייהם בדרך המתאימה, המהירה (אבל גם הבריאה והבטוחה) ביותר, תוך מתן יחס אישי וליווי צמוד לכל מטופל. מתמודדים עם בעיית קרע בגיד אכילס? צרו איתנו קשר.
